פטנטים כנכסים עסקיים

פטנט נותן לבעליו את הזכות הבלעדית לייצר, או להנפיק רישיון עבור המצאה מסוימת. פטנטים יכולים לכסות מגוון של אפשרויות החל ממכונה חדשה, תהליך עסקי ייחודי ועד פתרון טכני לבעיה מסוימת. המונופול הניתן עם מתן הפטנט מהווה בראש ובראשונה נכס עסקי ממש כמו המחשב, ידע כלשהו בתחום ספציפי, או גוף מסחרי ועסקי המניב רווח. בשוק החופשי הקיים בעולמינו, נכסים עסקיים בכלל ופטנטים בפרט, ניתנים למכירה ולמסחר.

.

חברות מסחריות קונות וסוחרות בפטנטים כחלק מהאסטרגיה העיסקית שלהם. לעיתים קניית פטנטים מהווה חלק מאסטרטגית החדירה לשוק. חברת הסמארטפונים הסינית Xiaomi לשם דוגמא, קנתה כ-1,500 פטנטים בתחום הטלפוניה ממיקרוסופט. Xiaomi נכנסו לעיסקה היות שעל פי הצהרתם, 5,700 הפטנטים שהיו כבר ברשותם לפני העיסקה ממצבים אותם כחברה צעירה בתחום הפטנטים והם רצו עוד, כחלק מתכנית הכניסה שלה לשוק.

חברות הטכנולוגיה עוסקות לא מעט בצבירת נכסים רוחניים כחלק מהמאמץ להגדלת הנתח שלהן בשווקים בהם הן פועלות. המודל המקובל היום קושר בין מספר הפטנטים בארה"ב שיש לחברת טכנולוגיה ובין הריווחיות שלה. סאמסונג לדוגמא, העומדת בראש טבלת הרווחיות עומדת גם בראש טבלת מספר הפטנטים בארה"ב. עוד נאמר כי רק ב-2015 הוענקו לסאמסונג כ- 5072 חדשים. אחריה בטבלה נמצא את IBM עם יחס דומה בין רווחיות ומספר פטנטים. ל-IBM הוענקו ב-2015 כ- 7355 פטנטים חדשים. אם ניקח את כל עשרים הגדולות, ניראה כי הפרופורציות נשמרות כאשר כל פטנט תורם בממוצע מעל 2.5 מיליון דולר לרווחיות החברה. היחידה החריגה הגוברת על כל מתחרותיה היא אפל שמראה כי כל פטנט בארה"ב אשר ברשותה תורם כ- 16.7 מיליון דולר לריווחיותה, זאת כמובן בהנחה שמאמצים את הקשר בין רווחיות ומספר פטנטים.

אחת הדרכים להגדלת מספר הפטנטים היא כאמור על ידי קנייתם. בכלכלת שוק, החלטות רכישה ומכירת פטנטים יכולות לקבוע למעשה את הערך הכלכלי של הטכנולוגיה. זאת מכיון שמטרת העסקאות להעביר טכנולוגיה וידע ולכן ירכשו רק פטנטים בטכנולוגיות המספקות רווח היכול לכסות את עלויות העסקה. דוגמאות לרכישת פטנטים יש לא מעט בחמש או שש שנים האחרונות. ב-2012 לדוגמא, שילמה מקרוסופט 1.1 מיליארד דולר כדי לקנות כ- 800 פטנטים מחברת AOL (1.25 מיליון דולר בממוצע לפטנט) ומכרה לפחות 650 מתוכם לפייסבוק בעד יותר מחצי מיליארד דולר. ב-2011 חברו אפל ומיקרוסופט לקניית פרטופוליו הפטנטים של נורטל שהכיל כ- 6000 פטנטים. כ-4.5 מיליארד דולר שולמו על העיסקה. גם ענקיות כמו אינטל לא עומדות מנגד, אשר רכשה ב-2012 כ-1,700 פטנטים מחברת אינטרדיגיטל תמורת 375 מיליון דולר. ב- 2014 קנתה אינטל כ-1400 פטנטים הקשורים לרשתות תקשורת מחברת Powerwave טכנולוגיות.

בעזרת פטנטים חברות יכולות לעלות את מחיר הכניסה לשוק ולעודד שותפויות. יש נתונים סטטיסטים המראים כי ריבוי פטנטים בתחום מסוים מעקב כניסות של שחקנים אחרים ומגדיל את שווי נתח השוק הקיים. דוגמא לנסיון להגדיל נתח שוק קיים סופקה לנו על יד Sony שרכשה ב-2015 את כל פורטפוליו הפטנטים של Onlive. על פי פרסומים, היה זה רק כדי להגדיל את הנתח בשוק משחקי המחשב המקוונים שטכנולוגית, נשלט כרגע על ידי NVIDIA.

לעיתים, גם אנשים פרטיים או חברות קטנות, מחזיקים בידיהם שליטה בעזרת פטנטים. שליטה, היכולה לתת ערך לבעליהם. חלוצה מהבחינה הזאת היתה חברת גוגל אשר השיקה לפני כמה שנים תוכנית שהזמינה את ציבור בעלי הפטנטים להציעה עבורה פטנטים לרכישה. בעלי הפטנטים הציעו וגוגל רכשה. כ-28% אחוז מאלפי הפטנטים שהוצעו נרכשו על ידי גוגל כאשר המחיר החציוני עמד על כ- 150 אלף דולר והמחיר המקסימלי היה כ- 250 אלף דולר.

ואשר לסטארטאפים? במקרים מסוימים רכישה של חברה ובמיוחד חברות סטארטאפ, יכול להתבסס על בעיקר על הפטנטים שיש לחברה הנרכשת. יתרה מזאת, מכיון שבמודלים הקיימים מתקיים קשר אמפירי בין היכולת ליצר רווחים ואיכות הפטנטים שיש ברשות החברה, סטאטיסטית, המצאותם של פטנטים ברשות סטארטאפים מעלים את שווי עיסקאות האקזיט ומכניסות לבעלי המניות בחברה לא מעט כסף. אם להוסיף גם נקודת מבט משלנו על שוק הפטנטים המסחריים, ישראל מאמינה בפטנטים. אנחנו נמצאים בתוך 15 הגדולות מבחינת מספר הפטנטים לשנה בארה"ב עם קרוב ל-7000 בקשות פטנטים שהוגשו ב-2015.